57. משקפת מיוחדת

אתם יודעים מי זה נביא?

ילדה: "זה מי שאלוהים מגלה לו את התוכניות שלו".

ילד: "הוא יכול לנבא את העתיד".

אפשר לומר על הנביא שהוא מקבל משקפת מיוחדת מאלוהים, בעזרתה הוא יכול לראות את העתיד ודברים שאף אחד אחר לא יכול לראות.

גם הנביא זכריה ראה את העתיד ורשם את מה שאלוהים גילה לו. הקשיבו לנבואה הזאת:

ילדה: "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם. הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא, עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת".

הנבואה הזאת אכן התגשמה. מה שראה הנביא זכריה התגשם 005 שנה מאוחר יותר.

ישוע היה בדרכו לירושלים. הוא הגיע לעיירה קטנה ושלח שניים מתלמידיו לפניו.

ישוע: "לכו אל הכפר הסמוך וכשתכנסו תמצאו מיד חמור קשור. התירו אותו והביאו אותו אליי".

תלמיד: "האם מותר לנו לקחת אותו סתם ככה?"

ישוע: "אם מישהו ישאל אתכם, הגידו לו שהאדון זקוק לו".

תלמיד: "יהי כדברך". (קול צעדים על דרך מכוסה חצץ)

שני התלמידים הלכו אל הכפר, והכול קרה כפי שישוע אמר. הם מצאו חמור והתירו אותו.

בעליו של החמור: "מה אתם עושים? זה חמור שלי".

תלמיד: "האדון זקוק לו ושלח אותנו כדי שנביא לו אותו".

בעליו של החמור: "אדון שלכם? נו טוב, בסדר, אין בעיה, קחו אותו". (קול צעדים על דרך מכוסה חצץ)

התלמידים הביאו את החמור לישוע, הניחו על החמור את בגדיהם, וישוע עלה על החמור. כשנכנס לירושלים רכוב על חמור, התושבים פרשו את בגדיהם על הדרך, כמו שטיח, והניפו ענפי תמרים לאות ברכתם את המלך. כולם חגגו את כניסתו של ישוע לירושלים.

אנשים: "הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ!"

אנשים: "הושע-נא! ברוך הבא בשם אדוני!"

עם ישראל ציפה למלך שיספק להם מזון וישחרר אותם מהשלטון הרומי. אבל ישוע לא בא בשביל זה.

והאנשים התאכזבו. כעבור שבוע הם צעקו:

אנשים: "אנחנו לא רוצים אותו. צלוב אותו! צלוב אותו!"

הם לא הבינו שישוע רצה לתת להם יותר מלחם. הוא רצה למלוך על החיים שלהם.

אני שמחה שהוא רוצה למלוך גם על חיינו.

דמויות: קריינית, ילדה, ילד, ישוע, תלמיד, בעליו של החמור, אנשים

© כל הזכויות שמורות ל - ynamreG FEC