05. זהירות, סכנת מפולות

בהרי האלפים רועה צעיר רעה את צאנו. הוא אהב להסתכל על הפרחים ועל פסגות ההרים המכוסות בקרחונים בוהקים. על השביל הצר העולה אל ההר הופיע מטפס הרים.

מטפס הרים: "שלום, איך קוראים לך?"

הנרי: "שלום, אני הנרי".

מטפס הרים: "אתה כאן לבדך?"

הנרי: "כן, אני בחופשת הקיץ ועוזר לאבא שלי לרעות את הצאן".

מטפס הרים: "אז אתה רועה צאן במקצוע שלך! יצא לך להכיר את הרועה הטוב?"

הנרי: "לא, מי הוא?"

מטפס הרים: "האדון ישוע המשיח. הכתובים אומרים שבני האדם הם כמו צאן שלא שומעים לקול הרועה והולכים כל אחד לדרכו. הרועה הטוב הולך לחפש אחרי צאן אובדות. הוא רוצה להוביל אותנו, לדאוג לנו וגם יום אחד להביא אותנו אל מלכותו".

הנרי: "האם הוא ייקח גם אותי לשם כשאמות?"

מטפס הרים: "כן. אתה רק צריך לבקש ממנו להיות הרועה שלך".

הנרי: "אני רוצה לבקש עכשיו".

הנרי התפלל תפילה פשוטה בלב כן. הוא ביקש שישוע יהיה אדון חייו. לפני שמטפס ההרים המשיך בדרכו, הוא אמר להנרי:

מטפס הרים: "כעת אתה שייך לרועה הטוב לנצח, ואתה יכול לומר: ה' רועי', או: אדוני הוא הרועה הטוב שלי. אתה יכול לזכור את המשפט אם תשתמש באצבעותיך".

הנרי חזר על המשפט וקיפל אצבע אחת עבור כל מילה. הוא תפס את האצבע הרביעית חזק ואמר:

הנרי: "אדוני, הוא הרועה שלי".

הנרי שמח לספר להוריו על המפגש שלו עם מטפס ההרים. חופשת הקיץ של הנרי הסתיימה והיה עליו לחזור לבית הספר.

הגיע החורף. חורף בהרי האלפים יכול להיות מסוכן למדיי. קיימת סכנת מפולת שלגים. הנרי פילס את דרכו בשלג שנערם. לפתע שמע רעש עצום. הוא רצה לברוח, אבל היה מאוחר מדיי. מפולת שלגים כיסתה אותו וקברה אותו תחת גוש שלג ענק.

כשהחשיך, הוריו של הנרי התחילו לדאוג. הם חיפשו אותו במשך שעות. ולבסוף, מצאו את גופתו. הם הבחינו שידו הימנית החזיקה באצבע הרביעית של יד שמאל והיא מקופלת. לפני שהנרי מת, הוא זכר את הרועה הטוב שלו.

הוריו היו עצובים מאוד. אבל התנחמו בידיעה שיום אחד יפגשו את הנרי במלכות השמיים, ביום שגם הם יהיו עם הרועה הטוב לנצח נצחים.

האם גם אתה יכול לומר: אדוני, הוא הרועה שלי?

דמויות: קריינית, מטפס הרים, הנרי

© כל הזכויות שמורות ל - ynamreG FEC