201. בחוץ 2

היה זה נס מאלוהים שהתינוק נשאר בחיים אחרי שפרעה הוציא צו לשלח את כל התינוקות של בני ישראל לנילוס. הבת של פרעה, נסיכת מצרים, מצאה את התינוק על שפת הנילוס מונח בתיבה ונכמרו רחמיה עליו. מבלי לדעת, הנסיכה מסרה את התינוק לאימו כדי שתיניק אותו ותטפל בו במשך כמה שנים.

משה (ילד): "אימא, למה אני לא יכול להישאר בבית? האם את תבואי איתי?"

אימא: "אני לא יכולה, מתוק שלי. אבל אני אחשוב עליך כל הזמן".

משה (ילד): "אבל אני רוצה להישאר איתך".

ובכל זאת, היה עליהם להיפרד.

הנסיכה אימצה את הילד הקטן וקראה לו משה.

משה הלך לבית הספר הכי טוב והיה תלמיד חרוץ. הוא גדל כמו נסיך והפך לאיש עשיר.

אבל הוא לא שכח את מוצאו אף פעם. הוא לא שכח שעמו, בני ישראל, היו עבדים במצרים כבר יותר מ-003 שנה.

משה: "אני מקבל יחס של בן מלך, ויש לי הכול. אני אדם מאוד עשיר. אבל מה זה נותן לי? אני מרגיש שאני צריך לעזור לבני עמי".

משה ויתר על הכול מרצון למען אלוהים. הוא העדיף שילעגו לו מאשר שייתנו לו כבוד, הוא העדיף להיות עבד יחד עם בני עמו מאשר להיות נסיך מצרי.

לכן, הוא עזב את הארמון. יום אחד, הוא ראה שאיש מצרי מכה איש מבני ישראל. משה הסתכל סביב, וכשהיה בטוח שאף אחד לא רואה, היכה את האיש למוות וקבר אותו בחול.

אלוהים רצה להשתמש במשה כדי לשחרר את עמו מהעבדות, אבל לא ככה.

מעשהו של משה נתגלה, והשמועה הגיעה גם לפרעה. הוא כעס ורצה להרוג את משה. לכן היה על משה לברוח לארץ זרה. האם משה קילקל את הכול? האם אלוהים ישתמש ברוצח כדי לקיים את תוכניתו?

(קול כבשים פועות) משה רעה את צאנו של איש אחר בארץ זרה במשך 04 שנה. יום אחד הוא הוביל את העדר אל המרעה, ובדרך שקע במחשבותיו.

הוא לא שכח את אלוהים, ואלוהים לא שכח אותו.

לפתע משה עצר את העדר.

משה: "זה לא יכול להיות! בלתי אפשרי! שיח עולה באש ולא נשרף, מוזר מאוד!"

מה סודו של השיח הבוער? תגלו בפרק הבא.

דמויות: קריינית, משה (ילד), אימא, משה

© כל הזכויות שמורות ל - ynamreG FEC