75. נלקח כבן ערובה במצרים 5

(רעש דהירת סוסים)
יוסף עבר בכל מצרים בכרכרה המלכותית שלו. הוא רכב דרך שדות ירוקים ומטעי דקלים. כולם נפנפו לו לשלום. פרעה מינה אותו לעוזרו האישי והעניק לו את טבעת החותם שלו. כעת ליוסף הייתה סמכות לפעול בשם פרעה.

זה קרה בדיוק כפי שאלוהים אמר שיקרה: בשבע השנים הראשונות היה יבול שופע מאוד.

(רעשי רקע של הלומות פטישים)
יוסף בנה מחסני ענק בהם אחסן כמויות אדירות של חיטה. התוכנית של יוסף עבדה מצוין. כי מיד אחרי שבע שנים שבעות, הגיעו שבע שנות רעב, בדיוק כפי שאמר לפרעה שיקרה. אנשים רעבים באו אל פרעה.

אנשים: "אנחנו גוועים ברעב! תן לנו מזון להאכיל את ילדינו".

פרעה: "זה באחריותו של יוסף לעזור לכם. עשו את מה שיאמר לכם".

אנשים באו מכל מקום, אפילו מארצות זרות. היו גם עשרה אנשים שהגיעו מארץ כנען והשתחוו לפני יוסף. הוא זיהה אותם מייד. היו אלה אחיו. הוא נזכר בחלומותיו, בשנאת אחיו כלפיו ובכך שהם מכרו אותו לעבדות. ואילו האחים של יוסף כלל לא זיהו אותו.

יוסף דיבר אליהם בקשיחות.

יוסף: "מהיכן באתם?"

אח: "באנו מארץ כנען כדי לקנות חיטה".

יוסף: "אתם משקרים, אתם באתם לרגל!"

אח: "לא אדוני הנכבד! אנחנו שנים עשר אחים. אחד נשאר בבית, והשני מת".

יוסף: "אני לא מאמין לאף מילה שלכם. אבל בגלל שאני ירא את אלוהים, אתן לכם חיטה. אבל הבטיחו לי לחזור לכאן עם אחיכם. אחד מכם יישאר במצרים כדי לוודא שאתם אכן תחזרו".

מדוע יוסף היה כל כך קשוח איתם? האם רצה לנקום בהם? לא! הוא רק רצה לבחון אותם, האם חל בהם שינוי?

לא היה להם מושג שיוסף הבין כשדיברו ביניהם בעברית.

אח: "זה העונש שלנו על מה שעשינו ליוסף".

יוסף התחיל לבכות כששמע זאת. אבל הוא התאפק שלא לגלות להם מי הוא. אחיו חזרו הביתה עם כמות החיטה שביקשו, ושמעון נשאר במצרים.

האב יעקב הזדעזע כששמע על מה שקרה להם במסעם למצרים ולא רצה שיחזרו לשם. אך ככל שעבר הזמן החיטה הלכה ואזלה, והיה על האחים לחזור למצרים, והפעם עם בנימין. האחים פחדו מאוד כשנכנסו למצרים בפעם השנייה.

ואז... אספר לכם בפרק הבא מה קרה אז.

דמויות: קריינית, אנשים, פרעה, יוסף, אח

© כל הזכויות שמורות ל - ynamreG FEC