44. הרופא המכשף מתרעם 3

טיפאם: "אימא, מתחיל לרדת גשם".

אימא: "מצוין, זה ישטוף את כל האבק".

טיפאם: "לא ראינו את ויקטור. האם הוא מת?"

אימא: "אני לא חושבת".

טיפאם: "אבל אבא אמר שהרוחות הטמאות יהרגו אותו, כי הוא כל הזמן מדבר על ישוע".

אימא: "אני מאמינה שאלוהים של ויקטור חזק יותר. אח, הרגל שלי!"

אימא של טיפאם החליקה ונקעה את הרגל. איך היא אמורה לחזור עכשיו הביתה? ירד גשם זלעפות. הן התקדמו לאט והגיעו לביתו של המבשר. הן דפקו בדלת של הבית. ומי פתח להן? ויקטור! הוא היה בחיים.

ויקטור: "בואו, היכנסו. אתן יכולות להתייבש ליד האח".

בזמן שחבשו לאימא את הרגל, טיפאם סיפרה לוויקטור בסערת רגשות:

טיפאם: "אתה עומד למות. אבא שלי הטיל עליך קללה שתמות. אני מפחדת! אסור לנו להישאר כאן".

ויקטור: "את לא צריכה לפחד. הקללה לא יכולה להזיק לי, כי ישוע הוא האדון שלי והוא יגן עליי".

אימא: "ויקטור, שמעתי אותך כשדיברת בשוק. האמנתי לדבריך ומאז יש שלום בליבי".

השיחה עודדה את גב' אורסטיל, אבל טיפאם עדיין פחדה מאבא. שתיהן היו עייפות כשהגיעו לבסוף הביתה. מזג האוויר הפך ליותר ויותר סוער. ירד גשם בלי הפסקה. הנהר עלה על גדותיו, הרחובות הוצפו, ועברו ימים ארוכים עד שאפשר היה לצאת מהבית. (דפיקות בדלת)

טיפאם: "מי שם?" (רעש של דלת נפתחת)

אורסטיל: "ויקטור, למה באת לפה?"

ויקטור: "יש מפולת בוץ. בגלל מזג האוויר הסוער, הסלעים נבקעו. עליכם לעזוב את הבית או שתיקברו חיים".

אורסטיל: "זה טיפשי. אנחנו נשארים כאן. הרוחות יגנו עלינו".

ויקטור: "הן לא יכולות לעזור לך. רק אלוהים חי יכול לעזור לך, אם תאמין בו".

אורסטיל: "אני לא מעוניין לשמוע את זה. צא מכאן! הסתלק מביתי!"

לפני שוויקטור יצא, הוא עודד את גב' אורסטיל להיות אמיצה.

ויקטור: "גב' אורסטיל, אל תפחדי. אלוהים איתך".

אחרי שוויקטור עזב, אורסטיל לקח את המצ'טה הכי גדולה שלו ויצא מהבית בכעס.

טיפאם: "אבא, עצור, אל תעשה את זה".

לאן הלך אורסטיל? נגלה בפרק הבא.

דמויות: קריינית, אימא, טיפאם, ויקטור, אורסטיל

© כל הזכויות שמורות ל - ynamreG FEC