84. איש קטן – רמאי גדול

(רעש ההמון)
זכי: "זוזו מהדרך! תנו לי לעבור!"

איש: "על מה המהומה? התקדם בסבלנות כמו כולם".

זכי: "אני לא יכול לראות שום דבר".

איש: "שתוק והסתלק מכאן".

זכי לא הצליח לפלס את דרכו בתוך ההמון. כולם הכירו אותו, אבל אף אחד לא חיבב אותו. הוא היה איש נמוך קומה ומאוד עשיר. היה לו בית יפה ובגדים יקרים. כולם ידעו שהוא לא הרוויח את כספו ביושר. השם שלו מרמז שהוא "לא אשם", אבל הוא היה מנוול לא קטן, זַכַּי הקטן הזה.

הוא פיקד על רשות המיסים המקומית ביריחו. כל מי שהביא סחורה מחוץ לארץ, היה צריך לשלם לו מיסים. אבל זַכַּי לא תמיד הקפיד על החוקים. הוא נהג לקחת מאנשים יותר כסף ממה שנקבע בחוק. ההנהלה ברומא לא עשתה עם זה שום דבר, לכן זַכַּי הרשה לעצמו לעשות כל העולה בדעתו. כך מר' "לא אשם" צבר על מצפונו הרבה אשמה.

לזַכַּי היה הרבה כסף, אבל לא הייתה לו שמחה. יום אחד משהו יוצא דופן קרה ביריחו: ישוע הגיע לעיר! זַכַּי הנמוך לא רצה לפספס את ההזדמנות לראות את ישוע, אבל הוא נבלע בתוך ההמון. "אולי אטפס על עץ?" חשב. רעיון מצוין! הוא ראה עץ שקמה בקרבת מקום ובזריזות טיפס עליו. איזה נוף רואים מכאן! והנה ישוע! הוא בא לכיוונו של זַכַּי. תארו לכם כמה מופתע היה זכי כשישוע עצר מתחת לעץ. הלב של זַכַּי פעם בחוזקה. ישוע נשא את עיניו אל העץ. הוא הביט היישר בעיניו של זַכַּי. איך ישוע הבחין בו מלכתחילה? ישוע פנה אליו ואמר:

ישוע: "זַכַּי, רד מהר מהעץ, כי היום עליי לשבת בביתך".

זַכַּי מיד ציית וירד מהעץ. הוא הוביל את ישוע אל ביתו בשמחה. אבל אנשים אחרים כעסו.

איש: "ישוע הולך לביתו של זַכַּי? האם הוא לא יודע איזה איש מושחת הוא?"

כן, ישוע ידע. אבל הוא אהב אותו למרות הכול. זַכַּי נכנע לפני ישוע והתוודה בפניו על כל מעשיו.

זכי: "ישוע, אני מבטיח לך שאתן מחצית מנכסיי לעניים, וממי שגנבתי, אחזיר לו פי ארבע".

ישוע: "זַכַּי, כעת אתה נושע, כי באתי למצוא ולהושיע את האובדים".

דמויות: קריינית, זכי, איש, ישוע

© כל הזכויות שמורות ל - ynamreG FEC