54. האסון 4

הסופה השתוללה ברחבי האיטי. הארץ הענייה הזאת סבלה לעיתים תכופות מסופות שהשמידו את היבול. אורסטיל, הרופא המכשף, התנשף בכבדות בשעה שטיפס על הר באפלה ובגשם. לשבריר שנייה ברק האיר את השמים. אורסטיל זיהה את ויקטור עומד על הסלע.

אורסטיל: "אני הולך להרוג אותו. הוא אשם בכול, כי הוא תמיד מדבר על ישוע. הרוחות הטמאות כועסות, ולכן שלחו עלינו את הסופה. אני אהרוג אותו, וכולם יחשבו שהוא נפל מהסלע".

אורסטיל המשיך לטפס על ההר כשמחשבות רצחניות ממלאות את ליבו. לפתע, הוא נפל אל תוך בור ועיקם את הרגל. לא היה סיכוי שיוכל להמשיך.

אורסטיל: "הצילו! הצילו!"

למרות הרעמים ויקטור שמע קריאה לעזרה. הוא לא ידע מדוע הרופא המכשף עקב אחריו.

אורסטיל: "עזור לי. אני רוצה לבקר את בתי הבכורה שגרה על ההר".

אורסטיל היה שקרן גדול. אבל ויקטור עזר לו בכל זאת. בזהירות הוא נשא את האיש הפצוע לבקתה, שם יוכל להיות מוגן מגשם. רעש עמום משך את תשומת ליבם. זה לא היה רעם. הרעש לא פסק, הוא רק התחזק יותר ויותר. ההר רעד. גושי סלע ענקיים החלו להתדרדר אל העמק ולכסות את הכפר. אורסטיל היה המום.

אורסטיל: "אשתי! טיפאם שלי! אנחנו חייבים לעזור להם!"

ויקטור: "אורסטיל, מדוע לא הקשבת לי? הזהרתי אותך מפני מפולת בוץ הזאת! אם אשתך ובתך מתו, אתה אשם בכך".

בזהירות רבה ובעזרתו של ויקטור, אורסטיל הגיע למקום שבו עמד ביתו וקפא במקום. הבוץ כיסה את הכול. הוא החל לחפור בבוץ במרץ ולפתע עצר.

אורסטיל: "אשתי מתה. אבל ראה שם, משהו זז! טיפאם!"

הוא חילץ את בתו מההריסות ולקח אותה על ידיו.

אורסטיל: "טיפאם, טיפאם שלי!"

ויקטור: "אדון ישוע, עזור לנו. שלח אלינו אנשים שיביאו מזון ותרופות".

ישוע ענה לתפילתו של ויקטור. תוך זמן קצר באה העזרה, וטיפאם נלקחה במסוק לבית חולים משיחי.

תוכלו לשמוע מה קרה לה שם בקטע הבא.

דמויות: קריינית, אורסטיל, ויקטור

© כל הזכויות שמורות ל - ynamreG FEC