58. נס הכבשן הבוער 3

הסתיימו העבודות על הפסל הגדול. רוחבו שלושה מטר וגובהו שלושים מטר. אי אפשר היה לפספס אותו!

שליח המלך: "הקשיבו, הקשיבו! פקודת המלך חלה על כולם. כשתשמעו את קול השופר, עליכם ליפול על פניכם ולהשתחוות לפסל הזהב שמלך נבוכדנצר בנה. מי שלא ייפול על פניו ולא ישתחווה לפסל, יושלך אל כבשן בוער".

בלי הרבה התלבטויות, כל האנשים התייצבו לחנוכת הפסל. אבל שלושה אנשים עמדו בשקט בצד. הם לא שמחו במיוחד על ההזמנה לחנוכת הפסל. לפני שנים רבות, הם נלקחו בשבי בארץ יהודה. אמנם הם איבדו את בתיהם, אך לא איבדו את אלוהיהם.

מבחינתם, המלך נבוכדנצר הגזים בפקודה שלו. לעבוד אליל? זה לא יקרה!

(צלילי מוסיקה/ קול שופר) כשהמוזמנים שמעו את קול השופר, מייד נפלו על פניהם והשתחוו לפסל. חוץ משלושת החברים. כולם הסתכלו עליהם ותמהו על תעוזתם.

מלשין: "הוד מעלתך, נתת פקודה לכולם להשתחוות לפסל הזהב. אבל ישנם שלושה יהודים שלא מצייתים לפקודתך".

המלך: "מה? הם לא מצייתים לפקודתי? הבא אותם אליי מיד!"

חבריו של דניאל הובאו אל המלך.

המלך: "האם שמעתי נכון שאינכם מוכנים להשתחוות לפסל הזהב? אני אתן לכם הזדמנות נוספת. אם תסרבו תושלכו מיד אל הכבשן הבוער. אל תהיו בטוחים שאלוהיכם יציל אתכם משם".

אילו הייתם במקומם של החברים של דניאל, מה הייתם עושים? מה היה חשוב בעיניכם יותר – חייכם או נאמנותכם לאלוהים? חבריו של דניאל לא השתהו עם התשובה.

חבר של דניאל: "אם זה רצון אלוהים, הוא יציל אותנו מהכבשן הבוער. וגם אם לא, עלינו להשאיר נאמנים לו בכל זאת. לא נשתחווה לפסל לעולם".

האנשים האלה אהבו את אלוהים יותר מכול. נבוכדנצר רתח מזעם.

המלך: "הבעירו את הכבשן באש פי שבע חזקה יותר והשליכו אותם אל תוך האש".

משרתי המלך תפסו את השלישייה והשליכו אותם אל הכבשן. התנור היה עד כדי כך חם שהחיילים שהשליכו אותם פנימה נכוו מהגצים.

המלך נעץ את מבטו באש.

המלך: "אני רואה ארבעה אנשים מתהלכים בתוך האש. ולאחד מהם יש מראה של בן אלוהים!"

המלך פתח את דלת הכבשן.

המלך: "צאו משם, עבדי אל עליון!"

האנשים יצאו מתוך האש ללא פגע. אף שיערה על ראשם לא נשרפה, ואפילו ריח השריפה לא דבק בבגדיהם.

האם אתם מכירים את האלוהים הזה שיכול לעשות ניסים שכאלה? היו נאמנים לו תמיד ובכל מקום.

דמויות: קריינית, שליח המלך, מלשין, המלך, חבר של דניאל

© כל הזכויות שמורות ל - ynamreG FEC