811. התנגשות בין המזחלות 2

אָנֶט ולוקס שחיו באזור הרי האלפים בשוויץ גלשו כל בוקר אל העמק, כל אחד על המזחלת שלו. הם לא גלשו ביחד אף פעם, כי הם לא הסתדרו ביניהם. ואז ביום שלישי קרה מקרה מצער. לוקס באמת לא עשה את זה בכוונה. כשגלש במהירות במורד ההר, הוא התנגש במזחלת של אנט, ושניהם נחתו בתוך ערימת שלג.

אנט: "טיפש אחד, לא יכולת להיזהר? מה אתה עיוור?"

לוקס: "אני מצטער, חכי, אני אעזור לך לקום".

אנט: "עזוב אותי, אני יכולה לבד".

לוקס: "מה את מתעצבנת, טמבלית!"

אנט הגיעה לבית הספר באיחור, כשכל הספרים והמחברות בתיק נרטבו והיא רועדת מקור.

מורה: "אנט, מה קרה?"

אנט: "זאת אשמתו של לוקס. הוא דחף אותי אל ערמת שלג. ואז ברח והשאיר אותי לבד".

כולם ריחמו על אנט והסתכלו על לוקס בכעס. אבל אף אחד לא ידע שליבה של אנט היה מלא שנאה כלפי לוקס עוד לפני המקרה. כולם היו בצד של אנט שהתייתמה מאימה וגם הייתה תלמידה טובה.

אנשים רואים רק את הדברים החיצוניים, אבל אלוהים רואה את הלב.

קול פנימי אמר לאנט וללוקס ששנאה זה חטא, אבל אף אחד מהם לא רצה לקחת את הצעד הראשון כדי לשנות את המצב, והמצב ביניהם הלך והחמיר.

באביב, אחרי שהשלג נמס, לוקס פגש את דני ששיחק עם החתלתול על הגבעה.

לוקס: "היי דני, מה אתה עושה?"

דני: "אני אוסף פרחים לאנט".

לוקס: "אין לך משהו יותר טוב לעשות? אחותך סתם ילדה טיפשה".

לוקס חטף את הפרחים מידיו של דני, זרק אותם לארץ ורמס אותם.

דני: "אני הולך לספר לאבא שלי".

לוקס: "לא, אתה לא".

לוקס לקח גם את החתלתול של דני והחזיק אותו מעל בור עמוק. ואז הכול קרה במהירות הבזק. שלגון שרט את לוקס, לוקס נבהל והפיל אותו אל תוך הבור. דני, שהיה רק בן חמש, הסתכל מטה אל תוך הבור כדי לחפש את שלגון, אך החליק ונפל פנימה. לוקס ההמום ניסה לרדת אל הבור.

לוקס: "דני, דני, אתה שומע אותי? נפצעת? תגיד משהו!"

דני לא הגיב. לוקס הביט סביב ורץ לביתו. הוא התחבא באסם ובכה בלי הפסקה.

איך הסתיים הסיפור? תוכלו לשמוע בפרק הבא.

דמויות: קריינית, אנט, לוקס, מורה, דני

© כל הזכויות שמורות ל - ynamreG FEC