STORIES for CHILDREN by Sister Farida(www.wol-children.net) |
|
Home عربي |
Home -- Hebrew -- Perform a PLAY -- 151 (Donkey heads are expensive 1) This page in: -- Albanian -- Arabic? -- Armenian -- Aymara -- Azeri -- Bengali -- Bulgarian -- Cebuano -- Chinese -- English -- Farsi -- French -- Fulfulde -- German -- Greek -- Guarani -- HEBREW -- Hindi -- Indonesian -- Italian -- Japanese -- Kazakh -- Korean -- Kyrgyz -- Macedonian -- Malayalam? -- Platt (Low German) -- Portuguese -- Punjabi -- Quechua -- Romanian -- Russian -- Serbian -- Slovene -- Spanish-AM -- Spanish-ES -- Swedish -- Swiss German? -- Tamil -- Turkish -- Ukrainian -- Urdu -- Uzbek
!קטעי דרמה – הצג אותם בפני ילדים אחריםהצגות בהשתתפות ילדים151. ראשי חמורים במחיר מופקע 1העיר שומרון שהייתה בנויה על גבעה הייתה מוגנת היטב. אחרי שממלכת ישראל התפצלה, העיר שומרון הפכה להיות בירת הממלכה הצפונית. האויבים כל הזמן חיפשו הזדמנות להשמיד את העיר. הארמים באו לכבוש את העיר, אך לא באמצעות נשק. הם החליטו לשים עליה מצור. הם הציבו סביבה מחנות ותצפתו על שער העיר. מאז המצור תושבי העיר שמעו רק בשורות רעות. כמות המזון הלכה ואזלה. הכול נמכר! ראש של חמור ומוצרים מקולקלים עלו כ-007 שקלים. הילדים הרעבים בכו וחיפשו אוכל ברחובות. המצב היה בלתי נסבל עבור העם. גם המלך היה מיואש. הוא האשים במצב את הנביא אלישע והיה נחוש בדעתו להרוג את נביא אלוהים. הוא הלך אליו בליווי משרתו. אלישע: "המלך, שמע את דברי אלוהים! הוא מבטיח שמחר ימכרו אוכל ובזול ליד שער העיר!" המשרת השיב לאלישע בזלזול. משרת: "בלתי אפשרי! האם אתה חושב שאלוהים יפתח את ארובות השמיים ויזרוק עלינו אוכל?" אלישע: "אתה תראה שאכן כך יהיה, אבל לא תאכל ממנו מאומה. זה העונש על דבריך". היו אלה בשורות טובות מאלוהים, אבל אף אחד לא האמין להן. המחסור היה עצום. בשער העיר ישבו ארבעה מצורעים לבושים בבגדים בלויים וגוועים ברעב. בגלל מחלת העור, הצרעת, הם הורחקו מחברת אנשים. האם גם הבשורה הרעה על מותם עמדה להגיע אל העיר בקרוב? מחוסרי תקווה הם התבוננו אל המרחקים. לפתע אחד מהם שבר את השתיקה. מצורע: "המוות אורב לנו בכל מקום. אם נישאר כאן – נמות, אם נכנס אל העיר – נמות גם כן. ואם נלך אל מחנה האויב, אולי... אולי הם ישאירו אותנו בחיים. ואם הם יהרגו אותנו, אז כבר לא משנה איפה נמות". ניצוץ של תקווה התעורר בליבם. כשהשמש שקעה הם התגנבו אל מחנה האויב. הם היו במתח שיא! הם התקרבו אל האוהל הראשון. ששש... היזהר! היו בשקט! האם האויבים הבחינו בהם? על כך תשמעו בפרק הבא. דמויות: קריינית, אלישע, מצורע, משרת © כל הזכויות שמורות ל - ynamreG FEC |