051. אמיצה מאוד 2

היה זה מעשה אמיץ מאוד. אינאם לא רצתה לשתות את המשקה שהכין הרופא המכשף ושפכה אותו דרך החלון.

אינאם: "אדון ישוע, אני בוטחת בך, בבקשה, רפא אותי".

הדבר הראשון שעשתה אינאם אחרי שהחלימה זה ללכת לאספה בבית הקהילה הקטן שבג'ונגל.

(צלילי מוסיקה)
היא שרה בשמחה את שירי ההלל על ישוע יחד עם האחרים.

אחר כך היא סיפרה לכולם שישוע שמע את תפילתה וריפא אותה.

אישה: "ומה חושבת אימא שלך? מי היא חושבת שריפא אותך?"

אינאם: "היא חושבת שזה הרופא המכשף שנתן לי לשתות איזה משקה".

אישה: "האם את מתכוונת לספר לה את האמת?"

אינאם חשבה על זה בדרכה הביתה. כל כך הרבה פעמים היא קיבלה עונש בגלל אמונתה בישוע.

ביום למוחרת היא נכנסה למטבח והתבוננה באימה בזמן שזו כתשה תבלינים.

אינאם: "אימא, את בטח חושבת שהמשקה של הרופא המכשף עזר לי להחלים. אבל זה לא נכון. אני שפכתי את המשקה דרך החלון. ישוע הוא זה שריפא אותי".

אימא: "באמת? חבל שלא סיפרת לנו קודם".

תגובתה של האימא לא הייתה קשה כל כך. ההיפך הוא הנכון. כבר זמן רב הוריה התפלאו על אומץ ליבה של אינאם שהאמינה בישוע למרות העונשים שקיבלה.

אימה הסתכלה על השמש.

אימא: "אינאם, הגיע הזמן שתלכי לאספה".

אינאם חיבקה את אימה.

זאת הפעם הראשונה שהיא יכולה ללכת לאספה אחרי שקיבלה רשות מההורים. כעבור זמן מה גם ההורים החליטו להתלוות אליה. אינאם הייתה מאושרת לשבת בין אימא ואבא ולשמוע ביחד על ישוע.

ההורים שלה הרהרו רבות על מה ששמעו בקהילה. הם השוו את הדת שלהם עם האמונה בישוע שנתנה לאינאם את האומץ להישאר נאמנה למרות העונשים שקיבלה.

הדוגמה האישית של אינאם לחיים בישוע שכנעו אותם שיש אלוהים אמיתי. למרות העונשים היא נשארה נאמנה לישוע ואהבה אותו כל יום יותר ויותר.

דמויות: קריינית, אישה, אינאם, אימא

© כל הזכויות שמורות ל - ynamreG FEC