Hebrew, Dramas: Piece 090 – המורה התעצבן 2

This page in HTML4 - Print - Bottom

Home -- Hebrew -- Perform a PLAY -- 090 (The angry teacher 2)

This page in: -- Albanian -- Arabic ? -- Armenian -- Aymara -- Azeri -- Bengali -- Bulgarian -- Cebuano -- Chinese -- English -- Farsi ? -- French -- Fulfulde -- German -- Greek -- Guarani -- HEBREW -- Hindi -- Indonesian -- Italian -- Japanese -- Kazakh -- Korean -- Kyrgyz -- Macedonian -- Malayalam ? -- Platt (Low German) -- Portuguese -- Punjabi -- Quechua -- Romanian -- Russian -- Serbian -- Slovene -- Spanish-AM -- Spanish-ES -- Swedish -- Swiss German ? -- Tamil -- Turkish -- Ukrainian -- Urdu -- Uzbek

Previous Piece -- Next Piece

!קטעי דרמה – הצג אותם בפני ילדים אחרים

הצגות בהשתתפות ילדים

09. המורה התעצבן 2

בָאטוּ: "הזדרז, רינְגוּ, אתה מסוגל לעשות את זה!"

כף הרגל של רינְגוּ כאבה מאוד, אבל הוא רצה לנצח את המרוץ נואשות. הוא החזיק חזק יותר במושכות והחל לרוץ מהר יותר. הוא עקף כמה עגלות וביישורת האחרונה תפס עמדה של הובלה.

בָאטוּ: "הוא ניצח! רינְגוּ זכה במרוץ!"

בָאטוּ קפץ משמחה. גם אביו של רינְגוּ היה מאוד גאה בבנו.

רינְגוּ קרן מאושר. הוא עמד בכאב בגבורה, אבל בבית המצב של הרגל החמיר. הכאב פעם בחוזקה, ורינְגוּ סבל מחום וכאב ראש.

אימא: "שכב במרפסת, רינְגוּ. ראה, האיש הלבן ופָּאנְדוּ נכנסים לכפר שלנו".

רינְגוּ: "אני מכיר אותו. הוא תמיד מדבר על האלוהים הטוב ששלח את בנו לעולם".

סָהִיבּ גְרוּבּ: "צהריים טובים, אתם מוזמנים להצטרף אלינו למפגש ליד הבאר. תרצו לבוא?"

אימא: "אני מצטערת, אבל אנחנו לא יכולים. הבן שלנו מאוד חולה. הרופא המכשף לא הצליח לעזור לו. האם אתה יכול לעזור לנו?"

האנשים התבוננו בסקרנות כשהזר הלבן בדק את רגלו של רינְגוּ.

סָהִיבּ גְרוּבּ: "כן, אני יכול לעזור. אני רק צריך קערה עם מים חמים. אני שופך פנימה קצת מהאבקה הזאת. עכשיו היא תתמוסס. טמפרטורת המים בדיוק כמו שצריך. רינְגוּ, התרופה אמורה לעזור לרגל שלך להירפא".

רינְגוּ: "להכניס את כל הרגל פנימה?"

סָהִיבּ גְרוּבּ: "כמובן. אל תפחד. אני אתפלל בשבילך: אדון ישוע, את אל כול יכול, אנא רפא את כף רגלו של רינְגוּ וברך את הבית הזה. אמן".

התפילה והטיפול עזרו. כעבור זמן קצר, רינְגוּ חזר לבית הספר. הוא הביא איתו את הדף שקיבל מהמבשר סָהִיבּ גְרוּבּ. המורה שלו לא אהב בכלל את מה שהיה כתוב בו.

מורה: "אילו שטויות! בדף כתוב על האלוהים של הנוצרים. אנחנו ההודים לא מאמינים בדברים האלה. שלא תעז לקחת דפים כאלה יותר מאף אחד, הבנת?"

הוא קיפל את הנייר וזרק אותו לפינה. אבל רינְגוּ היה נער חכם. באותו יום הוא עזב את הכיתה אחרון, אחרי שכולם הלכו הביתה, אסף את הנייר המקומט והחביא אותו בטוּרְבָּן שלו.

רינְגוּ: "בָאטוּ, הלוואי ויכולתי לשמוע יותר על האלוהים של סָהִיבּ גְרוּבּ".

בָאטוּ: "שכחת מה אמר המורה שלנו? אם לא תשמע לו, הרוחות הרעות יפגעו בך".

רינְגוּ: "הם לא פגעו בסָהִיבּ. אני שומר את הדף שהוא נתן לי".

רינְגוּ: "רינְגוּ, אני מפחד".

לאחר מכן הגיעו לכפר ההודי הקטן אורחים. אספר לכם עליהם בפרק הבא.

דמויות: קריינית, רינְגוּ, בָאטוּ, אימא, סָהִיבּ גְרוּבּ, מורה

This page in HTML4 - Print - Top