821. לא יצמא עוד

רבים מתושבי העיר התעלמו ממנה באופן קבוע.

האישה השומרונית: "כולם מצביעים עליי. כאילו הם מושלמים. מקווה שלא אפגוש אף אחד מהם בדרכי אל הבאר כשאלך לשאוב מים". (רעש צעדים על דרך עפר)

בצהרי היום לקחה האישה את כד המים שלה ויצאה מהעיר. בשעות החמות של היום, כשהשמש קפחה בעוצמה, הסיכוי לפגוש הרבה מדיי אנשים בדרך היה קלוש.

אנשי העיר שכם נהגו ללכת אל הבאר או בבוקר או בערב.

האישה השומרונית: "אוי לא! מישהו יושב ליד הבאר!"

ישוע: "תני לי בבקשה לשתות".

האישה השומרונית: "מדוע אתה מדבר איתי? הרי אתה יהודי, ואני אישה שומרונית".

האם האיש הזה לא יודע שהיהודים לא מתערבים עם השומרונים בגלל שאלה מתחתנים עם גויים ועובדים אלילים? כמובן שישוע ידע זאת. אבל הוא מעולם לא התעלם מאנשים שהחברה דחתה אותם. ישוע לא היה כמו כולם.

ישוע: "אילו ידעת מי מדבר איתך, היית את מבקשת ממנו, והוא היה נותן לך מים חיים".

האישה השומרונית: "איך תשאב את המים? הבאר עמוקה".

ישוע: "כָּל הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם הָאֵלֶּה יִצְמָא שׁוּב, אֲבָל הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם אֲשֶׁר אֲנִי אֶתֵּן לוֹ לֹא יִצְמָא לְעוֹלָם".

רצונות הלב שלנו הם כמו צמאון. אפשר להרוות את הצמאון, אבל אחרי זמן מה הוא חוזר. כך גם עם הרצונות שלנו. אין להם סוף. הלב שלנו אף פעם לא מגיע לסיפוקו. לא חוויה מיוחדת, לא פרס על הישג משמעותי, לא חברים טובים לא יכולים להעניק לנו את הסיפוק השלם. רק ישוע יכול להרוות את הצמאון שלנו. והאישה הבינה את זה.

האישה השומרונית: "תן לי את המים האלה כדי שלא אבוא שוב לבאר".

ישוע: "לכי וקראי לבעלך".

האישה השומרונית: "אינני נשואה".

ישוע: "אני יודע. היו לך חמישה בעלים. וגם הגבר שאת חיה איתו עכשיו, הוא איננו בעלך".

ישוע ידע הכול עליה, ולמרות זאת לא דחה אותה.

האישה השומרונית: "אלוהים שלח אותך. אני יודעת שיבוא משיח".

ישוע: "אני הוא".

ישוע סלח לה על חטאיה ונתן לה חיים חדשים ומסופקים. האישה התמלאה שמחה, עזבה את כד המים שלה ורצה אל העיר.

היא סיפרה לכולם על ישוע והזמינה אותם לבוא אליו.

גם אני רוצה להזמין אתכם לבוא לישוע. אני מקווה שתגידו את מה שאמרו כמה מאנשי שכם:

ילד: "אני מאמין בישוע. ולא בגלל ששכנעת אותי, אלא בגלל שהכרתי אותו מקרוב. הוא באמת מושיע העולם".

דמויות: קריינית, האישה השומרונית, ישוע, ילד

© כל הזכויות שמורות ל - ynamreG FEC